תמונות אחרונות

מתרגשים לבואו של טראמפ

מי אנחנו?

אודות בית הספר

בית ספר תיכון עירוני מקיף – קרית חיים הוקם בשנת הלימודים תש"ב – 1941/2

תחילת הדרך

ברח' הגדוד העברי 48 קרית חיים, בין בתי השכונה, מוקף עצים ומדשאות ניצב בית הספר התיכון של קרית חיים. בית ספר בעל שנות ותק רבות, היסטוריה מרשימה, בית ספר שהוציא מקרבו חלק מגדולי ארצנו, מדענים ידועי שם, תעשיינים מרשימים, חברי כנסת ושרים, אלופים ורמטכ"ל ועוד אנשים טובים לרוב.

המתחם הנוכחי, בין רחובות הגדוד העברי ממערב והנוטר ממזרח הוקם בשנת 1934 בית ספר שנקרא "עממי" והוא כלל כיתה אחת בכל שיכבת גיל, מכיתה א' והלאה. לימים התפצל לשני בתי ספר שנקראו "א" ו- "ב". לימים, "א" הפך לארלוזרוב ו- "ב" הפך למגינים שנת תש"ב 1941/2, קרית חיים שבתיה מוקמו בין מסילת במערב לכביש עכו-חיפה במזרח, ובין רח' הקיבוצים בצפון לרח' בן צבי בדרום, מנתה אז קרוב ל 5000 תושבים. כ 800 תלמידים למדו

אז בבתי הספר היסודיים. באותה שנה מחליטים להמשיך את לימודי היסודי ומקימים את בית הספר התיכון. מנהל העממי דאז, ד"ר צוויגל (שריג) הוביל את תלמידיו להמשך לימודיהם בכיתה ט', והיה למנהלו הראשון של התיכון והיסודי גם יחד. שלוש כיתות נוספות נבנו ושמשו את התיכון. הן מוקמו במקום בו ממוקמת בימים אלה מחלקת התחזוקה בביה"ס. ביה"ס של אותה תקופה היה בבעלות ועד קרית חיים והיה שונה כמובן ממה שמוכר בימים אלה, תלמידיו בילו בביה"ס גם בשעות שלאחר הלימודים, בית העם השכונתי היה במתחם הזה הפעילות השכונתית סבבה סביב ביה"ס ותלמידים רבים אף אכלו את ארוחותיהם במסעדה שהייתה בביה"ס, אגב, הפרודוקטים לארוחות שהוכנו, סופקו מגינת ביה"ס בה עבדו התלמידים.

תחנות בדרך

בשנת הלימודים תש"ו, 1945/6 התקבלה החלטה משמעותית: תלמידי ביה"ס יבחנו בחינות בגרות. למבנה שהוקם עבור כיתות התיכון נוסף אגף חדש שכלל עוד כיתה וחדרי מנהלה. מחזור א'. שסיים את לימודיו בשנה"ל תש"ז, כלל 10 תלמידים בלבד ו- 4 מהם סיימו עם תעודת בגרות. כמובן שמעמדה של תעודת הבגרות באותם ימים היה רחוק מחשיבותה בימים אלה.

תלמידי מחזור ב' ומחזור ג' עמדו בפני מצב חדש, חלקם גוייס להילחם במלחמת השחרור ולימודיהם הופסקו. מאוחר יותר, חלקם קיבלו חופשה בת כמה חודשים מהצבא וסיימו את לימודיהם ואת מבחני הבגרות. במחזור ב' סיימו 12 תלמידים, 8 מהם עם בגרות בידיהם ובמחזור ג' סיימו 9 תלמידים, 5 מהם זכו לתעודת בגרות.

בשנת הלימודים תש"ז, 1946/7 אופיין לראשונה בית הספר התיכון והוא הוכרז כבית ספר עיוני, בעל מגמה הומניסטית. מגמה זו נמשכה 6 שנים והחל משנת 1952 כלל ביה"ס מגמה הומנית פדגוגית וריאלית. ביה"ס נחשב באותה תקופה לסלקטיבי ועליתיסטי, תלמידים רבים מהקריות השכנות, מעכו ואפילו מנהריה למדו בו בשל רמת הלימודים הגבוהה .

בשנת 1954 נפרד ביה"ס היסודי "ארלוזרוב" מהקמפוס ועבר למשכנו החדש ברח' הקיבוצים. בניין ביה"ס שימש את תלמידי התיכון שמספרם עלה. באותה עת הוקם בחלקו השני, המערבי, של "המתחם ביה"ס היסודי "רביבים בשנת הלימודים תשל"א, 1970/71 חוטב בית הספר. לארבעת הכיתות שלו (ט' – י"ב) נוספו כיתות ז' ו- ח' והוא כלל כבר חטיבה עליונה וחטיבת ביניים.

בשנת הלימודים תשל"ח, 1977/8 הועברה הבעלות על בית הספר מוועד קרית חיים לעיריית חיפה והוא הפך לבית ספר עירוני מקיף. ההחלטה על מקיפותו הייתה החלטה אידיאולוגית לפיה על בית הספר, שהיה בעבר סלקטיבי מאוד, לאפשר לכלל תלמידי הקריה ללמוד ולהתחנך בין כתליו. סערה גדולה עברה באותן שנים בין מורי ביה"ס ובישוב עצמו, תוצאת ויכוח חריף על הצעתה של רשת "אורט" לקלוט את בית הספר לשורותיה. המתנגדים העיקשים ביותר להחלטה זו היו מורי בית הספר, אשר התנגדותם היא שקבעה בסופו של דבר כי תיכון קרית חיים נשאר בית ספר עצמאי, עירוני ואינו שייך לרשת.

בשנה"ל תשנ"ו, 1995/6 הועברה חטיבת הביניים מהקמפוס הראשי ברח' הגדוד העברי לבניין החטיבה שהוקם ברח' בן צבי. בשל גודלה של 'החטיבה וגודלו של הקמפוס החדש, רק כיתות ז ו- ח' עברו אליו. הוא כלל אז 10 כיתות בכל שיכבה ואילו שכבת כיתות ט' בת 11 כיתות נשארה ללמוד בקמפוס הראשי.

שנה לאחר מכן, תשנ"ז, חולקה חטיבת הביניים והוקמו שתי חטיבות, לימים קיבלו חטיבות את השמות: "דגן" – החטיבה הגדולה יותר בקמפוס החדש ו"שקד" – החטיבה הקטנה יותר שכללה את מערך החינוך המיוחד – בקמפוס הראשי.

שינויים משמעותיים במהלך השנים

הסללות

בשנת הלימודים תשמ"ו החליט ביה"ס לשנות את המבנה הארגוני של חטיבת הביניים ולבטל את ההסללות. עד לאותה שנה, בתום כיתה ח' ועפ"י הישגיהם הלימודיים שובצו התלמידים להסללות שונות בכיתות ט', אשר היוו את תחילת דרכו של התלמיד אל מבחני הבגרות. בסוף כיתה י', שוב פורקו הכיתות והתלמידים שובצו למגמות השונות, עפ"י מערך לימודיהם הקודם (כיתות ט' – י') והישגיהם הלימודיים. כאמור, שיטה זו, שלא הייתה מקובלת על משרד החינוך אשר פעל להפסקתה, הסתיימה בשנת תשמ"ה מאז שמרו התלמידים על רצף של שלוש שנות לימוד בחטיבת הביניים.

כיתות ייחודיות

בשנת תשנ"ו, 1995/6 במקביל להקמתה של חטיבת הביניים החדשה, הוקם גם מערך מעובה של כיתות ייחודיות. מערך זה נבנה על יסוד ניסיון העבר המוצלח עם כיתות הספורט (להן היו יש,הישגים אדירים בתחום הלאומי והבין לאומי) ועם כיתות האמנות (בתחום האמנות הפלסטית) להן נוספו עוד כיתת מדעים מדויקים(מצטייני מתמטיקה ומדעים מדויקים), כיתת תקשורת (תלמידים שלמדו צילום וצילום טלוויזיה), כיתת דרמה (אשר עסקו בלמידת רזי התיאטרון והפיקו מחזות) וכיתת סיירים (עסקו באהבת הארץ דרך הרגליים ובלמידת הטבע והגיאוגרפיה שלה). לימים התווספה עוד כיתה שנושאה – מדעי החיים (חקרו רבייה של צמחים ובעלי חיים). מערך הכיתות הזה זכה להצלחה בלתי רגילה, נהירת התלמידים אל הכיתות השונות הייתה בלתי פוסקת, העניין סביב הכיתות הללו היה רב מאוד והישגי התלמידים בהן היו מצוינים. עקרון הלמידה בכיתות הללו היה, מערך לימודים רגיל (כבכל כיתה) ובנוסף, תמורת תשלום דל יחסית, תוספת של 4-7 שעות שבועיות סביב נושא הכיתה. ניתן היה לומר כי כ 30-40% מתלמידי החטיבה זכו לעסוק בנושאים בהם הצטיינו ואשר הסבו להם עניין רב. כיום, בגלל הירידה הדרסטית במספר תלמידי חטיבות הביניים, אין אפשרות להפעיל את מערך הכיתות הייחודיות במלואו.

הבנייה מחדש בחטיבה העליונה

בשנה"ל תשס"ב (2001/2) עברה החטיבה העליונה של בית הספר מהפך אמיתי, כל נתיבי הבגרות, אשר היו חסומים בפני כרבע עד שליש מאוכלוסיית התלמידים, נפתחו והפכו זמינים לכולם. מסלול המקצועות הטכנולוגיים נפתח בפני כלל התלמידים (קודם היה זמין בעיקר לתלמידי "האמצע" והמקצועות העיוניים על המיגוון הרחב שלהם, נפתחו ברובם בפני תלמידי "האמצע". בנוסף ביה"ס למד לעבוד בדרך שונה, לא עוד ניסיון לקדם רוחבית תלמידי כיתה או שכבה, אלא עבודה פרטנית כלומר, איתור קבוצות בעלות קושי בתחום כלשהו וקידומם בקבוצת למידה ממוקדת. דרך זו הביאה עמה מהפכה, בעיקר בסיוע תכנית "בגרות 2001" של מכון ברנקו וייס בשיתוף משרד החינוך. את השינוי הגה צוות היגוי שהוקם לצורך זה עוד שנה קודם לכן (תשס"א). צוות זה עבד עם יועץ ארגוני, ביקר בבתי"ס שונים בארץ, ליקט, למד והפנים, קבע את דמות הבוגר הרצוי לבית ספרנו ולאור קביעה זו התנהל בעבודתו לאורך השנה עד לתוצר הסופי: לא עוד 4-5 קטגוריות אשר לחלקם כאמור, הדרך לבגרות חסומה, אלא חלוקה לשני מסלולים, האחד, הגדול, מסלול לבגרות מלאה שכולל כ 65-70% והשני, המסלול לבגרות מודולארית מלאה בו מרוכזים תלמידים עם קושיים לימודיים, כיתותיהם קטנות יותר מהמקובל ומושקעות בהן תכניות תמיכה משמעותיות.

התוצאות המיידיות של השינוי הזה היו הצלחה רבה במאמצי ההתמדה של התלמידים (מניעת, הנשירה), 96% מהלומדים בחטיה"ב התמידו בחטיבה העל יסודית (לעומת קרוב ל 80% קודם) מה שהעלה את מספר התלמידים בכל שכבה בכ 40-50! אחריו בה שינוי נוסף, משמעותי לא פחות והוא עלייה משמעותית בכל הפרמטרים הנמדדים: אחוז הזכאות לבגרות, מספר הניגשים, מספר הזכאים מקרב הניגשים ועוד. לצד ההישגים הללו חשוב לציין הישג נוסף חשוב ביותר, התחושה הכללית של תלמידי ביה"ס, במיוחד אלה שאופיינו בעבר כבעיתיים, השתפרה מאוד. אין עוד סיווגים, אין עוד קביעת עתידו של התלמיד במחצית כיתה ט' וכו'.

במהלך השנים הבאות נעשו עוד שיפורים שונים בתכנית הזאת והשאיפה היא לאתר דרכים נוספות להשבחת התהליך.

מספרים

בעת כתיבת שורות אלה – שנה"ל תשע"ו (2015/6) לומדים בביה"ס 1608 תלמידים, 730 מהם בחטיבה העליונה ב 28 כיתות ו- 878 בחטיבות הביניים ב 32 כיתות. 158 מורים עושים את המלאכה. בימי השיא שלו, למדו בביה"ס 2455 תלמידים ב 78 כיתות (שנה"ל תשנ"ז). מספר התלמידים הגדול ביותר שלמד בחטיבה העליונה היה בשנה"ל תשנ"ו ותשנ"ז – 1113 ו- 1103 תלמידים ובחטיבת הביניים בשנה"ל באותן שנים – 1361 ו- 1354. מספר המורים נע בשנים האחרונות בין 195 ל- 210 מורים, אליהם מצטרפים עוד כ 60 עובדי מנהל ומשק.

בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית במספרם של התלמידים זאת בשל הזדקנות הישוב וירידה משמעותית במספרם של ילדים בגיל בית הספר. הדבר בא לידי ביטוי בסגירת בית ספר יסודי ובהקטנת מספר הכיתות בחטיבות הביניים. במהלך 5 השנים הקרובות, אם לא תשתנה המגמה (בעיקר הודות לבנייה) צפוי בית הספר להתייצב על כ 1600-1650 תלמידים.

מנהלי בית הספר לדורותיו

1942/3-1947/8דר. חיים צוויגל (שריג)
1947/8-1948/9מר שאול זילברשטיין
1948/9-1953/4דר. יוסף שלמה מנצ'ל
1953/4-1979/80דר. אליעזר כגן
1979/80-2000/1מר רמי פלומין
2000/1-2015/6דר. דודי גושן
2015/6-מר אילן וקנין

לוקט ונרשם ע"י ד"ר דודי גושן – מנהל ביה"ס היוצא ואילן וקנין מנהל ביה"ס המכהן

נובמבר 2015

שינוי גודל גופנים
ניגודיות