כץ לאון אריה ז"ל
 
בן קזימירה ואדמונד
נולד בפולין- לינניץ ב-ו' בתשרי תשי"ג,25/9/1952
התגייס ב-אוגוסט 1971
נפל בקרב ב-י"ט בתשרי תשל"ד,15/10/1973 במלחמת יום הכיפורים
שירת בחטיבת הצנחנים
מקום נפילה: סיני
באזור: סיני ותעלת סואץ
הותיר הורים ואח
 
קורות חיים
 
לאון, בן קזימירה ואדמונד, נולד ביום ו' תשי"ג (25.9.1952) בליגניץ
שבפולין ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשי"ז (1957).
בארץ למד בבית-הספר היסודי "רביבים" ואחרי-כן בבית-הספר התיכון
בקריית-חיים. הוא היה תלמיד מצטיין, בעיקר במקצועות ריאליים. גם כאשר
הקטין מעט את מתח-הלימודים, עדיין הצליח יפה וזכה בציונים טובים.
לאון היה פעיל בגדנ"ע-אוויר וברבות הימים גם שימש מדריך בגדנ"ע. הוא היה
ספורטאי מצטיין והקדיש רבות משעות הפנאי שלו לספורט. הוא שיחק בעיקר
בכדורסל, בכדורעף ובטניס, אך עסק גם בהרמת-משקולות ובשחייה ונהג לבלות
שעות רבות על שפת-הים. כן אהב להאזין למוסיקה מודרנית.
לאון היה חברותי ובעל כושר הסתגלות לכל סביבה, וחבריו כינוהו בשם חיבה
"רצי". אחת מחברותיו כתבה עליו: "למרות לבביותו והשתלבותו בקלות בחברה
היה רצי אדם סגור מאוד, הקיף עצמו בחומת-מגן עבה וחשף את תוכו היפה רק
למקורביו האמיתיים. התנהגותו השאירה רושם של בחור שקט וביישן להפליא.
כדי לשמור על שלמות קליפתו, נהג לבחון בדקדקנות וביסודיות את זולתו
ותוך כדי מבחן, מלא חן וקסם, חדר אל תוכו של בן-שיחו".
הוא אהב את החיים, ביקש למצות כל רגע וכל הנאה, והיה אהוב על הנשים, שכן
היה יפה-תואר, תמיר, חזק, גבה-קומה ודק-גזרה. תוכניות רבות היו לו
לעתיד והוא התכונן ללמוד בטכניון אחרי שיסיים את שירותו בצה"ל.
לאון גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1971 והתנדב לחיל הצנחנים. לאחר סיום
הטירונות השתלם בקורס צניחה, בקורס מ"כים ובקורס מש"קי מרגמות. לבסוף
הוצב בבסיס-הדרכה בתפקיד סמל-מבצעים והוענקה לו דרגת רב-טוראי. הוא היה
חבר מסור, חייל מצוין ואהוד ובעל ידע רב.
חברו לנשק כתב עליו: "הוא השתלב יפה וכאשר חיפשו אדם רציני כדי להיות
אחראי על החדר החשוב שלנו נבחר לתפקיד זה אריה". הוא השתתף בפעולות
שונות של יחידתו ובעיקר חזר מלא רשמים מהפשיטה ללבנון בשנת 1972.
במלחמת יום הכיפורים השתתף לאון בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני.
בקרב שהתחולל ביום י"ח בתשרי תשל"ד (14.10.1973) בגזרת המתלה, לחם
כמפעיל מא"ג בהיתקלות נגד כוח שריון וחי"ר של המצרים.
לדברי חברו לנשק: "ירה לאון כמטורף באויב, שאיים לשטוף אותנו, ונאלצתי
להעיר לו כי כדאי להוריד את הראש". במהלך הקרב נפגע לאון ומת מפצעיו
למחרת היום.
השאיר אחריו הורים ואח.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.
מפקדו כתב עליו כי הוא "לחם בגבורה והתנהג למופת".
 
הגדרות כלליות כניסה למערכת
שינוי גודל גופנים
ניגודיות